24 שעות במצדה

יום הולדת 36

אני תמיד דואגת לתזכר את הסביבה הקרובה שעוד חודשיים יש לי יום הולדת. לפעמים אני נזכרת מוקדם יותר ולפעמים מאוחר מדיי אבל אני לחלוטין מודיעה להם שיכינו את עצמם למתנה שלי. משנה לשנה אני מקבלת פחות ופחות מתנות ומה שכיף בזה שמה שאני כן מקבלת הוא בדיוק מה שרציתי.

היום, שגוגל מזכיר לנו מה עשינו בדיוק לפני שנה בדיוק ביום הזה כבר אין צורך לפתוח אלבומי תמונות. לפני שנה היינו 24 שעות בנקודה ה-12 חגגנו את יום ההולדת ה-35 שלי במנוחה בפינה מגניבה ושקטה בצפון הנגב. השנה עמרי הכין אותנו לטיול אחר, הגענו לפינה שקטה ומגניבה בנגב אבל מנוחה לא הייתה איתנו. פעם טיול של 24 שעות, טיול קצר הרגיש לי נטל. עד שמתארגנים ומקפלים חצי בית כבר חוזרים. עם הזמן התייעלנו ולמדנו כמה מעט צריך בשביל לבלות לילה מחוץ לבית. כבר הרבה זמן שאני מחכה לשישבת משפחתי מחוץ לבית- טיול משפחתי קצר בארץ!

מתחילם את יום שישי

את שישי בבוקר התחלנו בא. בוקר בתל אביב כשילדה אחת בגן ו-2 אצל סבא וסבתא. נשנשנו ונסענו לאסוף את כולם ואז יצאנו לדרך. עצירה ראשונה לא. צהריים – חוות קורנמל, היה תענוג- חוץ מההמתנה למקום ישיבה- עד שהתיישבנו פטפטנו עם החיות בחוץ והעברנו את הזמן במשחק אהוב ,מנקלה.

אומנם החוה לא ממש בכיוון אבל רצינו לאכול צהריים אז החלטנו ללכת על המקום בכל זאת. המשכנו לאכסניית אנ״א במצדה. האמת שהרשת הזאת מאפשרת לנו לטייל בתדירות הרבה יותר גבוהה . היא פרוסה בארץ במחירים נוחים ושירות לא רע בכלל.

הגענו לקראת אחה״צ, התמקמנו בחדר. אפשר לראות את ההתלהבות של זואי בתמונה- מנסה לטפס ובעיקר לשכנע אותנו שהיא ישנה למעלה. זאת היתה הפעם הראשונה שהיא לא ישנה בלול אלא במיטה. התרגשנו איתה ואז קפצנו לבריכה. איזה כיף שבחום המטורף של המדבר היה איפה להשתכשך במים שלגמרי לא היו קרים כי בכל זאת מעל 40 מעלות חום בחוץ לא מאפשר למים להישאר קרים. המשכנו לארוחת ערב שהוזמנה מראש וסיימנו עם עוגה ונר בחדר. היה יום מלא, שמח וגם יחסית רגוע.

תמיד אחרי שהילדים הולכים לישון- עמרי ואני יושבים במרפסת או בחצר, מה שיש, על כוס יין מנשנשים ומפטפטים. אני מחכה לזמן הזה. הוא חשוב לי. הפעם החדר היה בקומת קרקע. היתה לנו יציאה לחצר קטנטנה עם נוף להרים. היה כל כך חם בחוץ שזה היה בלתי אפשרי לשבת באויר הפתוח, גם ב-22:00 בערב הטמפ׳ היתה 36 מעלות. הלכנו לישון!

בוקר שבת

קמנו מוקדם. א.בוקר קלה באכסניה ויצאנו לכיוון המצדה. אנחנו בספטמבר ובכל זאת זה היה סופ״ש חם מאוד. קשוח. היתה לנו התלבטות קטנה אבל התעלמנו ממנה והצטיידנו בהמוווון מים.

היינו בין הבודדים שטיילו באתר. אפשר להבין למה. בכל זאת 40 מעלות חום זה לגמרי לא אידיאלי. אני פחות אוהבת להזיע ולהתגרד ובטח שלא לסחוב בחום כזה ילדה בת שנתיים על הגב ולמרות הכל. נהננו! האתר היה כולו בשבילנו. עלינו וירדנו, קראנו ולמדנו על ההיסטוריה של המקום. התעכבנו, נחנו מצלצל, לקחנו את הזמן ובעיקר הביחד שלנו שהוא הכי חשוב לי.. כי תמיד מרגיש לי שעוד רגע ואתם כבר לא תרצו לצאת איתנו יותר לטייל.

מוזמנות לשתף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קרן תורקישר - בלוג הורות וחינוך ברילוקיישן

אני אמא לארבעה ילדים בגילאים 3-11. בין היתר אני כותבת, חוקרת, מלמדת ובהנאה רבה עוסקת בתחום החינוך וההורות ב-10 השנים האחרונות. אני מלווה ומדריכה הורים במטרה שיראו את ילדיהם בעיניים טובות.

הבלוג הזה נולד כדי לתעד ולשמור את הסיפור שלנו, המשפחתי, וכל נושא שנכתב פה נולד כאן בתוך הבית.  אני משתפת מתוך הניסיון האישי שלי, מרצון לשתף ולתת השראה  ומתוך למידה סקרנית וחקירה שלעולם לא פסקו. שנים שאני קוראת ולומדת ומרחיבה אופקים בהתפתחות ילדים, סוגי חינוך, דרכי למידה והתפתחות של ילדים ושל המשפחה במטרה לבנות חיי משפחה בריאים מאוזנים יותר כי וואלה החיים הם טירוף.

אני מגדלת את ילדיי באמונה שמערכת היחסים שלנו, הורים וילדים, היא הבסיס להמשך החיים שלהם ואני יודעת שהיקשרות בטוחה משפיעה מאוד על ההתפתחות שלהם ועל האנשים שהם גדלים להיות. 

בימים אלה אנחנו בתהליך הגירה. לפני כמעט שנה ארזנו את עצמנו, את הבית וארבעה ילדים ועברנו לפורטוגל, במטרה לבנות לנו ובעיקר לילדים חיים שקטים ורגועים יותר, והבלוג הוא אוסף של חוויות, זכרונות וכל מה שאנחנו אוספים בדרך.

 

על החיים בפורטוגל