4 ימים בגליל העליון

בסוכות תכננו טיול לפסח. 10 ימים בצפון. מהגליל המערבי לגליל התחתון לגליל העליון לרמת הגולן. תכננו מסלול, הזמנו מקומות לינה, קראנו על אתרים אבל אז הקורונה דפקה על דלת מדינת ישראל ונשארנו בבית. האמת שרע לא היה בכלל אבל בטוח שעדיף היה לנו לטייל מאשר להיות בהסגר בבית, בקומה 7 עם מרפסת. אחרי איומים של הסגרים נוספים החלטתי לקצר את הטיול בחצי ולהתיישב במקום אחד. בלי אכזבות עתידיות.

ארזנו תיק ל-4 ימים והתחלנו להצפין לשאר יישוב, שם נישן בימים הקרובים.

יום 1

יצאנו לדרך סביב 10 בבוקר לכיוון יער הפיות, אחד המקומות הפסטורלים הנעימים המיוחדים והרגועים (שעוד נשארו) בארצנו. הגענו לפיקניק בוקר והשתכשכות במים וזו בעצם הייתה עצירה, שלא בכיוון בכלל אבל קשה מאוד היה לוותר עליה. סביב 13:30 המשכנו את הנסיעה צפונה. מי שיוצא מבית אורן לכיוון חיפה יכול להנות מדרך עוצרת נשימה ונופים שלא נופלים ממדינות אחרות שביקרתי בהן כמו סלובניה וקרואטיה. הירידות דרך שוויצריה הקטנה גרמו לי לחשוב לכמה רגעים בודדים שאני בשוויצריה, דרך אגב השם ניתן ע״י מטיילים שמצאו דמיון בין נופי הכרמל ובין נופי שוויצריה.

עם עוד עצירת קפה בדרך, הגענו לשאר יישוב סביב 16:00 בצהריים, התמקמנו במשכננו – משק קורלנדר– אחרי שכולם ישנו שינה טובה ( חוץ מהנהג כמובן) הגענו מחודשים בכוחות עם בטן ריקה מארוחת הבוהריים שאכלנו ביער הפיות ונסענו לאכול את הפיצה הטעימה והמפנקת ב- פיצקל׳י בקיבוץ דן, מרחק נגיעה משאר יישוב. מקום חמוד ונעים ב-לב הקיבוץ. חזרנו חזרה לשאר יישוב, אחרי יום של נסיעות שיחקנו עוד קצת, והלכנו לצבור כוחות ליום 2.

יום 2

קמנו בבוקר לקראת טיול בחצבני, המסלול המרענן ביותר שאפשר לעשות בימי אוגוסט החמים. הגענו מצויידים בגזייה מחבתות וכלים (כמו ליציאה לקמפינג) כדי שנוכל לבשל לעצמנו את האוכל. אז מצויידים בכריכים, ירקות ופירות יצאנו להצטנן במסלול הבינוני של השמורה. המסלול מתחיל במפלים קרים לאמיצים ועוקב אחרי נתיב הזרימה של הנחל, בחלקו הליכה לצד הנחל וברובו הליכה בתוך המים מגובה העקב עד גובה הבירכיים. בין אבנים לעצים וגם קצת דילוגים. החצבני- זורם כל ימות השנה ובמידה ולא היו שיטפונות אפשר להגיע ולהנות מהמים הגועשים והקרים ומהירוק בעיניים בכל עונה שתרצו. כשסיימנו להצטנן במים הקרים אחרי 4 שעות בשמורה, חזרנו למנוחה בשאר יישוב ולא. צהריים.

התרעננו ובשעה 16:00 יצאנו לכיוון הגולן למבצר נמרוד שנמצא במרחק 20 דק׳ נסיעה. זו הפעם השניה שלנו במצודה. היינו שם לפני שנתיים וקצת כשטיילנו ברמת הגולן בחג הפסח. המבצר שוכן למרגלות החרמון, הוא המבצר הגדול ביותר שנמצא היום בארצנו. הנוף ממנו מרהיב ומציץ מכל מרפסת. יש בו חדרים נסתרים ופינות גבוהות, נקודות תצפית וחיות שמטיילות סביב. אם האתר לא היה נסגר ב18:00 והכרוז לא היה מבקש לצאת יכולנו להמשיך לטייל ולחקור את המקום. חזרנו למשכננו ונגמר לו עוד יום כיף וגם מעייף.

יום 3

9:30 בבוקר, מלאים אנרגיה התייצבנו בקיבוץ דפנה לטיול אופניים- אצל טיולי הדן . קיבלנו קסדות מפה כסאות ועגלות מחוברות לאופניים ויצאנו למסלול של בערך 9 ק״מ. מסלול היקפי של הקיבוץ, עובר דרך המטעים והגידולים של דפנה ובין לבין ישנן עצירות להשתכשכות בנחל דן שזה ההיילייט של הרכיבה. המים בנחל קרים, המים גועשים והטבילה בנחל הכרחית לא רק בגלל החום אלא פשוט מהנה כאטרקציה. באחת מנקודות העצירה עשינו פיקניק ואכלנו בוקר. למסלול אפשרויות שונות, אנחנו המשכנו עד נקודה 12 וחזרנו חזרה לקיבוץ. התלבטנו אם כן או לא לעשות את המסלול אופניים ואם כן מתי כדאי להתחיל. אז כמובן שלעשות אותו, יש פתרונות לכל הגילאים ואם עושים אז בשעה ״נעימה״ בבוקר או ״נעימה״ אחהצ, היה תענוג!

אחרי מסלול רטוב מכל הבחינות לקראת שעת צהריים הלכנו להשתכשך ולהירטב בבריכה של קיבוץ דפנה בה בילינו עד שעות אחהצ המאוחרות. במסגרת האירוח שלנו במשק קורלנדר יכולנו להיכנס לבריכת הקיבוץ. למי שלא יודע נחל דן עובר בתוך קיבוץ דפנה, אחד הקיבוצים היפים בארץ. מצד אחד בריכה וממש ליד זורם לו נחל קריר וירוק. ממליצה לבקר בקיבוץ בכל מקרה ולשבת על גדות הנחל.

יום 4

התעורננו ליום עזיבה, ארוזים בתיקים, מצויידים באוכל יצאנו לשמורת תל דן. בימי הקורונה היה צריך להירשם מראש ולאתר הזה לא נרשמנו, אז לא תכננו לעשות את המסלול אבל בערב לפני התברר שהתפנה מקום והצלחנו להירשם. יצאנו מרוצים. הגענו מוקדם כי חששנו מעומס אבל אתר התברר כמאוד מסודר. אני לא חושבת שטיילתי פעם בשמורת תל דן, לא זכור לי השם ולא קיימים אצלי זכרונות מהמקום. מקום נעים, יפה שהזכיר לי שוב את הטיול שלנו בשנה שעברה בסלובניה. מסלול הליכה יפה ומוצל נעים וקריר שמדי פעם אפשר לשכשך בו רגליים במים, בסוף המסלול שכשוכית גדולה ומהנה. סיימנו את המסלול רטובים מכל הבחינות ונסענו לסיים את היום בבריכה של קיבוץ דפנה. התרחצנו, אכלנו, קינחנו ובשעות הצהריים המאוחרות יצאנו לכיוון הבית. היה מ-ע-ו-ל-ה!

בקיץ שעבר טיילנו בסלובניה, חקרנו את האזורים ויצאנו לטיול מתוכנן במסלולים יומיים. מצאתי משהו משותף בין הטיול בשנה שעברה לטיול השנה. בסלובניה יש אזור אחד גדול שהוא פארק שמשתרע על שטח גדול ביחס למדינה (הפארק הוא 4% משטחה סלובניה- סלובניה מדינה קטנה) ובתוך הפארק אפשר למצוא אגמים, הרים, רכסי הרים, עיירות ונהרות, הכל מרוכז בפארק אחד. גם פה הרגיש אותו דבר הגליל העליון, כמו פארק גדול שכולל בתוכו נחלים, הרים, מצודות ויישובים, נופים ירוקים ומים קרים וצלולים. שווה להיות תיירים בארץ שלנו.

נקודות למחשבה-

יער הפיות– לפני שנה העברנו שם קמפינג ממליצה לכם לקרוא ולהתרשם, ולהגיע. מומלץ מאוד!

כשאנחנו אכלנו בפיצקל׳י המקום הגיש פיצות בלבד(גם טבעוניות) – גדולות וטעימות.

משק קורלנדר– מקום בסיסי ונעים מאוד לאירוח. חדרים פשוטים מאובזרים במקרר מיקרוגל צלחות וסכום. הייתי ממליצה למשפחות להתארח ביחידות המשפחתיות ולא בחדרי הסטודיו הקטנים יותר. אנחנו הבאנו ציוד נוסף מהבית. עשינו קניות בצרכניה ביישוב וכך הכנו אוכל וחסכנו עלויות של מסעדות. מחוץ לכל יחידת אירוח יש מדשאה ושולחן פיקניק לאכול.

את הטיול אופניים הזמנו דרך טיולי הדן בדפנה (שריינו אופניים) ושילמנו דרך קופונופש בהנחה

ממליצה לבקר בקיבוץ דפנה ולהשתכשך במים הקרים של נחל דן להנות מהיופי והקסם שיש במקום גם אם העצירה היא על הדרך.

ואם אתם נוסעים אז תכתבו, תשתפו ותספרו

kerent21@gmail.com

מוזמנות לשתף:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קרן תורקישר - בלוג הורות וחינוך ברילוקיישן

אני אמא לארבעה ילדים בגילאים 3-11. בין היתר אני כותבת, חוקרת, מלמדת ובהנאה רבה עוסקת בתחום החינוך וההורות ב-10 השנים האחרונות. אני מלווה ומדריכה הורים במטרה שיראו את ילדיהם בעיניים טובות.

הבלוג הזה נולד כדי לתעד ולשמור את הסיפור שלנו, המשפחתי, וכל נושא שנכתב פה נולד כאן בתוך הבית.  אני משתפת מתוך הניסיון האישי שלי, מרצון לשתף ולתת השראה  ומתוך למידה סקרנית וחקירה שלעולם לא פסקו. שנים שאני קוראת ולומדת ומרחיבה אופקים בהתפתחות ילדים, סוגי חינוך, דרכי למידה והתפתחות של ילדים ושל המשפחה במטרה לבנות חיי משפחה בריאים מאוזנים יותר כי וואלה החיים הם טירוף.

אני מגדלת את ילדיי באמונה שמערכת היחסים שלנו, הורים וילדים, היא הבסיס להמשך החיים שלהם ואני יודעת שהיקשרות בטוחה משפיעה מאוד על ההתפתחות שלהם ועל האנשים שהם גדלים להיות. 

בימים אלה אנחנו בתהליך הגירה. לפני כמעט שנה ארזנו את עצמנו, את הבית וארבעה ילדים ועברנו לפורטוגל, במטרה לבנות לנו ובעיקר לילדים חיים שקטים ורגועים יותר, והבלוג הוא אוסף של חוויות, זכרונות וכל מה שאנחנו אוספים בדרך.

 

על החיים בפורטוגל