הטיול המושלג שלנו ברומניה

משפחה אחת שהולידה 3 משפחות + סבא וסבתא

הייתי ברומניה לפני 26 שנים. נסענו כל המשפחה עם חברים לראות מאיפה הגיעו השורשים שלנו. איפה סבא וסבתא שלי גידלו את ההורים שלי. איפה אמא ואבא שלי העבירו את הילדות שלהם. איך נראה הבניין, הרחוב. איפה הם שיחקו כשהם פגשו חברים. לשמוע זכרונות מפעם. ובכל זאת עברו הרבה שנים, אני הייתי בת 12.

הפעם זה היה מרגש עוד יותר.

אנחנו לא משפחה מסורתית אבל נהייתה לנו מסורת במשפחה המורחבת, ובמשך 14 שנים אנחנו נוסעים יחד כולם בהרכב מלא לטייל מחוץ לארץ. דרך הטיולים שלנו אפשר לראות את ההתפתחות והגדילה המשפחתית. את הטיול המשפחתי הראשון עשינו עוד לפני שכולם הספיקו להתחתן ולא נדבר על להביא ילדים. יצאנו הורים 3 ילדים ו-3 בני זוג. אחר כך יצאנו לטיול משותף עם 3 נכדים שנולדו בהפרש של 4 חודשים ובו זמנית 3 התבשלו בתנור, ביניהם עמית ואיתן. וכך גדלנו וגדלנו. הטיול האחרון שלנו בהרכב משפחתי היה לסלובניה, היינו רק האחים, אח שלי, אחותי ואני עם המשפחות שלנו כמובן. ואז הקורונה הגיעה ואיתה 3 שנים שלא יצאנו מהארץ. אחרי תקופה ארוכה שלא יצאנו יחד, ויחד עם זה שרוב הנכדים גדלו ( גם ההורים שלי לא נהיים צעירים יותר) החלטנו לנסוע יחד, 3 דורות, לפגוש את השורשים של משפחת פלדמן- תורקישר.

בכל זאת לטייל 17 אנשים זה לא פשוט בכלל. לקבל החלטות יחד זה לא פשוט בכלל. לשמור על ביחד בלי לאבד זה לא פשוט בכלל. לטייל עם 9 ילדים בין גיל 1-11 זה לא פשוט בכלל אבל אני אוהבת דברים לא פשוטים.

ועם כל הלא פשוט מודה אני על ההזדמנות הנפלאה הזאת שהילדים שלי קיבלו, לצאת מגבולות הארץ, שוב, ולראות ולשמוע על ההיסטוריה המשפחתית שלהם. ולבלות עם סבא וסבתא שלהם. וכן, בליבי היו מלא רגעים מרגשים. והתמונות ידברו בעד עצמן.

2 הורים 3 ילדים 2 חתנים כלה אחת 7 נכדים ו-2 נכדות יצאו לטיול שורשים ברומניה. היה פה גם כיף גם נוף גם עיר ובעיקר זמן משפחה וביחד.

יצאנו בטיסה מוקדמת מדיי (7:00 בבוקר) טיסת אל על לבוקרשט. טיסה לא ארוכה של שעתיים וחצי. אחרי נחיתה מאתגרת ומזג אויר סגרירי וקריר בעיר אספנו את רכבי ההשכרה שלנו ויצאנו לכיוון פויאנה בראשוב, שם בילינו את רוב הטיול, 6 ימים.

נסיעה של שעתיים בממוצע התארכה לנסיעה של 4 שעות וחצי. הוויז רק האריך את הדרך שוש ושוב. אפילו אני כבר יצאתי מדעתי, עוד לפני שהילדים התחילו להתלונן. וגוני, את היית נפלאה וסבלנית. ולמה זה קרה? לא כל כך ברור. אבל מה שברור זה שאחרי שעה נסיעה התחלנו לשים לב שהמכוניות שמגיעות מהכיוון השני לְבָנוֹת לגמרי, מכוסות שלג. ומאותו רגע כולנו נכנסנו לטירוף והתרגשות. רק רצינו לעצור ולרוץ בשלג. והטירוף הזה היה כי אני לא ציפיתי שירד שלג כי בחודש אפריל לא היה אמור לרדת שלג באזור ואפילו תחזית מזג האויר כל הזמן השתנתה מגשום למושלג לכלום, וככה סיפרתי לילדים. אבל הכל השתנה באותו הרגע שראינו שלג. והשלג הזה ליווה אותנו 5 ימים מלאים.

הטיול שלנו היה מלא בחוויות. וחלקן חוויות של פעם ראשונה. אין כמו חוויות של פעם ראשונה. ראינו דובים ביער שרוצים לעבור את הכביש כמו שועלים בחולות. ירד עלינו שלג בלי הפסקה. מרוב שלג, בוקר אחד לא הצלחנו לצאת מהחניה ובסוף החלטנו ללכת ברגל (חוויה!!! מצחיקה מלחיצה ובלתי נשכחת). למדנו שהקור לא עוצר בעדכם, ילדים, לעשות שום דבר. כמו שעות שאתם יכולים להעביר בחוץ בטבע, בטיול במדבר, ככה ביליתם שעות בשלג. עוד כדור ועוד איש שלג ועוד מגדל. שעות! ראיתם את הבית של סבא ואת הבית של סבתא איפה הם נולדו וגדלו. את בית החולים שבו דוד שלכם (אחי הגדול) נולד. ואיך אתם מופתעים מחדש בכל פעם שאתם שומעים שהוא לא נולד בארץ. את בית הכנסת של הקהילה היהודית שסבא וסבתא שלכם הכירו לפני 50 שנה ועוד ועוד.

הטיול הזה הוא מזכרת אחד גדולה.

ההמלצות שלי

אתרים:

מרכז ספורט (פויאנה בראשוב)– היה לנו יום אחד עם מזג אויר קשוח מאוד. שלג בלתי פוסק ומכונית שלא הצליחה לצאת מהחניה והחליקה שוב ושוב. הרגשנו לא בטוח לנסוע גם כשחלקנו הצליח לצאת מהחניה. אז מצאנו אטרקציה ממש נחמדה לילדים במרחק 5 דקות הליכה שלקח קצת יותר כשכל רגל טובעת בשלג. יש בו קיר טיפוס חמוד, באולינג, ביליארד, פינג פונג ומקום נחמד לקפה.

דינו פארק (ראשנוב)– הגענו ביום קר מאוד. הכל החליק משלג והיה קשה מאוד לטפס ולהנות מהמתקנים של המקום, ובכל זאת נהננו. באמת שהיה לנו נחמד מאוד. אני בטוחה שבימים קרים פחות ובמזג אויר נעים. הפארק משגע.

פארק חבלים ( בראשוב)– לילדים שאוהבים אקסטרים זה פארק מעולה. יש מסלולים מגיל 4. מדריכים מקסימים. סרטון הסבר גם בעברית. ואומגה אחת שהילדים עשו שוב ושוב ושוב. תמונות פחות היו כי היה קר מדי לצלם. ממליצה!

ביקור בעיר Sinaia– פחות או יותר אמצע הדרך בין בראשוב לבוקרשט. עצרנו להתרעננות. אכלנו מאפה נחמד על הרחוב הראשי, שתינו קפה וטיילנו בין הדוכנים. נקודת עצירה נעימה. (ברשת תמצאו עוד הרבה אטרקציות בעיר החמודה הזאת). אהה וכמובן שדיברנו על השם שלה. בכל זאת סינייה קרויה על שם הר סיני.

טיול בעיר בראשוב– ניצלנו יום פחות גשום לטייל ברחבי העיר. להרגיש קצת את החוויה המקומית, לשמוע את השפה (גם אחרי שנים ששמעתי אותה בבית). בראשוב, בימים שמשיים, עיר יפה עם רחובות צרים. הלכנו ברחובות העיר ללא מטרה. על הדרך ביקרנו בכנסייה השחורה. לא יותר מביקור נחמד לחובבי היסטוריה. אבל אם הגעתם לכנסייה. אני ממש ממליצה לעשות סיבוב בחנות שלה שנמצאת ממש איפה שקונים את הכרטיסים. יש בה מוצרים איכותיים של בגדים נעליים ויצירה לילדים. משחקים לתינוקות וילדים, מחומרים איכותיים ועוד דברים ממלאכות קדומות. עושה חשק לקנות הכל. וגם יינות טובים הם מוכרים שם. תבקרו!

טירת בראן (דרקולה)– מדהים כמה ספר מוצלח יכול להשפיע על טירה נחמדה ולהפוך אותה לאתר תיירותי ומצליח. רומניה מלאה טירות, אני לא בטוחה שהטירה הזאת היא המרשימה מכולן אבל אם אתם נמצאים באזור אז תקפצו לביקור, כי אתם כבר שם 🙂 תקחו בחשבון שעמוס. גם בימי החורף הקרים.

בוקרשט- למעשה הסיבה האמיתית לשמה הגענו. אבל המטרה הייתה ברורה. איפה סבא וסבתא גדלו. חוצמזה הסתובבנו בעיר ואכלנו.

מקומות לאכול:

gurmandul grill – נחתנו בבוקרשט רעבים מאוד.אחרי שאספנו רכבים, במרחק נסיעה של 30 דקות. הגענו למסעדה. הייתה לנו אחלת ארוחת פתיחה.
Capra Neagră Rustic – Poiana – בימים שבילינו בפויאנה ולא יכולנו לצאת. אכלנו כאן. לא מצאתי אתר למסעדה אבל האוכל היה נחמד מאוד.

Panner Bakery – אני בטוחה שתגיעו לטירת בראן. אז במרחק כמה דקות נסיעה תלכו לנשנש בפטיסרי טוב ובאחלה קפה.

Il piccato – מסעדה איטלקית בבוקרשט. היה טעים.