הבנים שלי חגגו 11 בסופ״ש האחרון, לא יאומן! ואני עדיין מקריאה להם ספרים, עיתונים סיפורים. אף פעם לא הפסקתי ואני רוצה לשתף אתכם כמה זה חשוב.
הבנים שלי יודעים לקרוא אבל לא תמיד מתחשק להם. כמו הרבה דברים בחיים זה מגיע בתקופות. יש תקופות שהם ייהנו מהקריאה ויגמעו ספרים כמו מים ולי נדמה שהם נדבקו בחיידק הקריאה ויש תקופות שספר בכלל לא נמצא בסדר העדיפויות שלהם. בכלל!
אחת לתקופה יוצא דו״ח שחושף ומדבר על הנתונים העגומים של קריאה אצל ילדים ונוער. עם השנים הדו״ח הופך למדאיג יותר יותר ומעלה חשש לעתיד הקריאה.
הילדים שלנו נולדו לעולם דיגיטלי. הם צורכים את המידע במסך, מדברים עם חברים דרך המסך, משחקים מול המסך ואפילו חלק לא קטן מהלימודים שלהם הוא דרך המסך. והמקום האדיר הזה, שהמסכים תופסים כמובן בה על חשבון משהו.
למה בכלל לעודד ילדים לקרוא?
אני רק אספר שיש המון מחקרים מעמיקים ומקיפים על חשיבות קריאת הספרים והנה כמה עובדות חשובות שכדאי שתדעו:
- קריאה משפיעה על המוח של הילדים שלנו וחשוב שנדע ונבין שרק טוב היא עושה (בניגוד למסך- שלא רק טוב עושה). ולספרים חשוב לשמור מקום על המדף וחשוב לשמור זמן ביומיום- כדי לנצל את כל הטוב הזה.
- כשהילדים שלנו קוראים ספרים, מקשיבים לנו, קוראים ואפילו כשהם מאזינים לפודקאסט- המוח מפעיל את אזורי הראיה. אזורי הראיה האלה במוח הולכים יחד עם הדימיון. אז אם הילדים שלנו נמצאים בשלב רכישת קריאה או מתקשים בעניין – חשוב להמשיך ולהקריא להם. סיפורים היא דרך נפלאה להמשיך ולעבוד על האזור הזה במוח. אזור הקריאה. (מצרפת פרק חשוב וקצר שמסביר בצורה עניינית על הקריאה ואותם אזורים במוח. תאזינו עם הילדים)
- הפחתת מתחים– ידעתם שמספיקות שש דקות בלבד של קריאת ספר כדי להפחית מתח וחרדה? הרגיעה, הזמן של הביחד. הזמן שבו המוח נח. ספרים הם בעצם בריחה נפשית שנותנת לילדים שלנו הזדמנות להרגע מהיומיום, להוריד הילוך. הספר הוא כלי הרגעה. אני תמיד יכולה לראות את הילדים מאטים את הקצב כשמתחילים לקרוא ספר. אין כמו לראות הילדים שלנו עוברים ממצב של אנרגיה גבוהה ותזוזה בלתי פוסקת לרגיעה וריכוז. יש המון סיבות לחרדות ופחדים אצל הילדים שלנו וחשוב שנמצא את הדרכים להקל עליהם. תסתכלו על ספרים כמו מדיטציה.
- אוצר מילם ואוטוסטרדה של ידע– סיפורים, עיתונים , ספרים מספקים מאגר עצום של ידע בכל נושא שרק נרצה. סיפורים על החיים, על העולם, על ילדים, על מבוגרים בכל מקום ובכל זמן. הקריאה היא חשיפה לאוצר מילים בלתי נדלה שמספק לילדים שלנו שפה ויכולות תקשורת גבוהות. כולנו יודעים כמה לא קל להתבטא בכתב ועוד כשנבחנים על כך במבחני הבגרות בחיבור. אני זוכרת את המורה ללשון מספקת לנו אוצר מילים רחב כדי שנוכל להשלים משפטים שלמים שיתקשרו למשפטים אחרים. קריאת ספרים יכולה לפתח כישורים ויכולות שהילדים שלנו יוכלו לממש לאורך הדרך שלהם.
- יצירתיות– בעולם מטורף ודינאמי כמו שלנו שקצב השינויים גדל מרגע לרגע. הקריאה מעוררת ומפתחת את הדימיון וגורמת לילדים לחוות הרפתקאות שדרכן הם לומדים לפתור בעיות ולהמשיך לחפש וליצור פתרונות לבעיות בחיי היומיום.
- אמפתיה– אחת התכונות החשובות ביותר שאנחנו רוצים לטפח אצל הילדים שלנו היא אמפתיה. הדימיון מאפשר לילדים שלנו להיכנס לנעליהן של דמויות שנמצאות בסיפורים ומתמודדות עם מצבים שונים שגם הילדים שלנו או חבריהם עלולים להתמודד איתם. לקרוא, לשמוע ולדמיין את הדמויות האלה עוזר לילדים שלנו להתחבר לרגש של עצמם. לראות את האחר.
אז עכשיו כשדיברנו על למה כל כך חשוב לקרוא ספרים…
איך נגרום לילדים שלנו לעשות את זה? יש תקווה, אל ייאוש!
- תהיו דוגמא אישית , מודל לחיקוי– ג׳ון הולט תיאר את זה נפלא בספרו ׳בלמידה מתמדת׳- ״…רוב הילדים לא ירצו לבזבז זמן רב על מה שנראה בצורה כה שקופה כחומר לימוד. הם ירצו להתעסק בקריאה וכתיבה של מילים אמיתיות. מילים בתוך הקשר של חיים ומשמעות… אם אנחנו קוראים וכותבים הילדים ירצו לעשות זאת… אם אנחנו לא- גם הם לא״.
תהיו דוגמא אישית. תקראו ספרים בנוכחותם. כשהם עסוקים, משחקים, צופים בטלוויזיה, שבו לידם עם ספר (לא עם טלפון) ותקראו. כשתסיימו הניחו סימניה במקום בו הפסקתם ותניחו את הספר במקום מרכזי בבית, שהם יכולים לראות. בהתאם לגילם וכדרך אגב… תשתפו אותם על דברים מעניינים שקראתם- רגעי מתח או תובנה חדשה שהייתה לכם בעקבות הקריאה וכמה אתם נהנים. ותתמידו בזה.. שינויים לא קורים בן יום.
- אל תשפטו בחירות שאתם לא מתחברים אליהם– העולם שלנו הופך למהיר יותר. הכל אינסטנט. זה מתבטא גם בספרים. המון ספרים הפכו לגרסה מהירה ומקוצרת בצורת קומיקס. השיפוטיות רק מרחיקה אותם מהספרים. תשתפו פעולה. (כמובן לא בכל מחיר- לדוגמא אם ידוע שבספר יש שפה נמוכה ומילים שלא מתאימות- הייתי מציעה משהו אחר) דרך אגב קריאה זה לא רק ספר.זה עיתון, מתכון פלייר.
- ונגיד ונאמר שלילד שלנו לא קל ברכישת הקריאה דבר שאינו נדיר בזמננו– ואנחנו רוצים וצריכים להתעקש על התרגול. תעשו את זה נכון. לכו על שיטת קאיזן (KAIZEN)- זו שיטה יפנית שמתמקדת בשיפור הדרגתי ולא מאיים וזה כדי שהילדים לא ירגישו את העומס, האיום והקושי שיש בקריאה (ולא רק לקריאה). הכוונה להתחיל בקטן ולהגדיל לאט לאט ובהדרגתיות. להגדיר זמנים קצרים כמו 2 דקות או 2 שורות או פסקה, בהתאם לילד ולגדול לאט לאט. ולא לתת לשיתוף הפעולה שלו לבלבל אותנו ולהגדיל מהר מהר. לשמור על הלאט לאט. אלא אם כן הרצון מגיע ממנו.
- זאת הנקודה החשובה ביותר בעיניי באיך נגרום לילדים שלנו לקרוא ספרים, ובשבילה ועבורה הפוסט הזה נכתב- אל תפסיקו להקריא לילדים ספרים. הקראת ספרים לילדים בוגרים ולנוער מומלצת לא פחות מאשר לילדים צעירים. החשש הגדול של הורים הוא שאם ימשיכו להקריא לילדים שלהם הילדים לא יקראו בכוחות עצמם ולא יפתחו עצמאות. והאמת היא שזה לא נכון בכלל! מעבר לזמן המשותף שיש ביחד בסוף יום (גם באמצע יום זה אחלה), שכולנו נסכים שהוא פרייסלס בימינו- בטח וככל שהילדים שלנו גדלים, ההקראה תורמת לא פחות מהקריאה עצמה. ההקראה יכולה לעזור משמעותית לקריאה העצמית של הילדים שלנו וליצור חדוות קריאה.
נסכם…
אני אסיים עם 2 דברים: 1- אנחנו מבינים שמחקרים מראים שהספרים חשובים מהמסכים ושהיתרונות שלהם גדולים יותר. אל תשכחו את זה. התכתבות בוואטסאפ לא יכולה להחליף קריאת ספרים. ודבר 2- אל תפסיקו להקריא לילדים שלכם ספרים! אז מה אם הם בני 11, 12, 13, 14 כל עוד הם שם לשמוע אז תשמיעו להם וגם כשיגידו די… תתעקשו על עוד קצת 🙂
קריאה מהנה 🙂
