בואו נדבר מתמטיקה

לשחק עם הילדים שלנו

מתוך כל כך הרבה החלטות הורות ואחריות אחת הקשות והחשובות הייתה איך ובאיזו דרך נבחר לחנך  וללמד את הילדים שלנו.  5 שנים עברו עד שהצלחתי לגבש את דעותיי לגבי חינוך ילדי. משנכנסתי למערכת החינוך ועד היום (שאני לא חלק ממנה) למדתי, לימדתי , קראתי וחקרתי ובעיקר חיפשתי מה הדרך הנכונה ביותר בשבילי, בשביל הילדים שלי ובשביל התלמידים שלי- ללמוד. היום, כשנמצאות אפשרויות , קשה היה להתגבש לדרך חינוכית ומלמדת אחת. הורים שבוחרים לילדים שלהם דרכים אחרות ללמידה, דרך לא קונבנציונאלית, לרוב מחויבים עמוקות לדרך בה בחרו. אני מרגישה חוסר רצון להתחייב ולבחור דרך אחת. אם אפשר לשלב כמה יחד או אפילו את כולן יחד וליצור דרך אידיאלית עבורי, עבורם אז ככה נבחר לחיות וללמוד.

תמיד חשבתי שמתמטיקה היא כמו גויבה – או שממש אוהבים אותה או שמסרבים להתקרב. למרות שאני לא אוהבת גויבה את המתמטיקה אני אוהבת מאוד ואני חייבת לציין שזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון.

ההחלטה ללמד בבית ספר יסודי נבעה מזיכרון ילדות שכבר אז המתמטיקה נתפסה כקשה, מאתגרת, לא מובנת, קרה ומרגיזה. בהמשך במסגרת התואר הראשון שלי פגשתי אותה שוב ,אחרי פסק זמן של כמה שנים, והיא הייתה לבושה בדיוק באותם תיאורים עבור לא מעט אנשים סביבי. בתחילת דרכי כמורה בבית ספר התפרסם מאמר לגבי אמונותיהם של בנים ובנות בבית הספר היסודי בנוגע למתמטיקה, אחת משאלות המחקר  הייתה- לאיזו חיה דומה המתמטיקה?  יותר מרבע מהתלמידים (26%) מזהים את המתמטיקה עם חכמה. הם בחרו בחיה חכמה. חלקם נימקו מדוע חכמה בעינם. הילדים חושבים כי צריך להיות חכם כדי לעסוק במתמטיקה (מתוך מספר חזק – ״מתמטיקה דומה לאריה כי מתמטיקה היא לחכמים ואריה הוא חכם)

אני אימצתי את שאלת החיה וכאשר אני פוגשת תלמיד.ה לראשונה אני שואלת אותם את השאלה הכל כך טובה הזו, שבעזרתה אני מגלה לא מעט על מחשבותיהם ותפיסתם את המקצוע וגם את עצמם. אני ממליצה לכל הורה ומורה לשאול את שאלת ה״חיה״.

חשוב להבין שבהוראת המתמטיקה אתגרים וקונפליקטים רבים.  באופן בו לומדים בבתי הספר, כשכולם לומדים בעת ובעונה אחת, נראה שרובם מתקדמים באותו הקצב, אך לצערנו זה לא כך. מצד אחד כשצועדים לאט והולכים על בטוח התלמידים המהירים משתעממים ומאידך, כשצועדים בזריזות חלק לא קטן מהילדים  עלול להישאר מאחור. איזון הוא חלק מורכב ומאתגר עבור המורה ועבור הכיתה כולה.

חלק מתפקיד בית הספר הוא ללמד את הילדים שלנו ורוב האנשים מאמינים, חושבים ומקווים שבית הספר ינהל את הפרק הלימודי כמו שמצופה ממנו. למה שלא נסתכל על הפרק הזה מנקודת מבט אחרת. חשוב שנבין שילדים מפתחים יכולות מתמטיות באופן בלתי פורמלי עוד לפני גיל ביה״ס. מחקרים וגם המציאות שלי מוכיחים שקיים פוטנציאל גדול מאוד ללמידה כאשר הסביבה הקרובה חושפת את הילד לידע בלתי פורמלי. זה לא אומר שצריך לחשוף את הילדים כל היום לתכנים מלמדים אבל בהחלט אפשר לחשוף אותם למשחקים, ליצירה ולמציאות שמעודדים את החשיבה המתמטית, הראייה המרחבית ופותחים דלת להמשך המקצוע בכל גווניו.

הרצון ללמוד טבוע בנו מלידה, וכאשר למידה מתחברת עם עולמו האישי של הילד תתקיים הנאה, תתקיים למידה. זו נשמעת קלישאה אבל אני מצליחה בדרך הזו, גם עם הילדים שלי וגם עם התלמידים המקסימים שלי. למדתי שכמו שילד יתחיל ללכת בגיל שנה, וגם גיל שנה וחצי יהיה תקין ככה גם הלמידה בחיים. ילדים לומדים בדרך שונה ובקצב שונה אחד מהשני.

מבין הרבה דברים טובים (ורעים) שיש במדיה בכלל ובמדיה החברתית בפרט חשוב להבין שאין תחליף לשיחה מלמדת, משחק משותף ויחסי גומלין – כל אלה משמשים קרקע פורייה לסקרנות ולמידה ויותר מזה ליחסים קרובים.

ככל שיתפסו את עצמם מסוגלים יותר  יפתחו פחות, אם בכלל  עמדות שליליות כלפי המקצוע. ג׳ון הולט, מחנך וסופר אמריקאי, אבי החינוך החופשי  תיאר זאת נפלא בספרו ׳בלמידה מתמדת׳ – ״רוב הילדים לא ירצו לבזבז זמן רב על מה שנראה בצורה כה שקופה כחומר לימוד. הם ירצו להתעסק בקריאה וכתיבה של מילים אמיתיות, מילים בתוך הקשר של חיים ומשמעות… אם אנחנו קוראים וכותבים הילדים ירצו לעשות זאת. אם אנחנו לא – גם הם לא״

אז מאיפה נתחיל? בואו ניקח את כלכלת הבית. הוריי מעולם לא שיתפו אותי בכלכלת הבית. תמיד ידעתי שהולכים לעבודה בבוקר אבל אני לא בטוחה שהבנתי למה ומה מקבלים בתמורה. כסף הוא הנושא המסקרן ביותר ילדים ויחד עם זאת רוב ההורים אינם מדברים  עליו עם ילדיהם. חשוב שילדים ידעו מהיכן הכסף מגיע ולאן הוא הולך. דיאלוג  כלכלי מלמד את הילדים שלנו סדרי עדיפויות, ערך כמותי, השגת מטרות ודרך נפלאה לעסוק במספרים וחשבון . ניהול כלכלת הבית היא התנסות פרקטית  והבנת הקשר בין עבודה לתוצאה.

הבנים שלי כמעט בני 7 וכשאני שואלת אותם ״מה משחקים?״ המשחק הראשון שיאמר הוא מונופול. בכל פעם ששאלתי קיבלתי את אותה התשובה. חשבתי לעצמי למה הם כל כך אוהבים לשחק את המשחק? אבל עניתי לעצמי מהר מאוד. הם מקבלים כסף, הרבה כסף, הם קונים ומוכרים, בונים בתים וגם מלונות, משלמים מיסים, אגרות, קנסות, שכירות, מקבלים, מרוויחים, מפסידים – במשך כל המשחק הם מדברים ומתעסקים  במה שמבוגרים מדברים כל הזמן. ואם נחזור רגע למתמטיקה המונופול הוא משחק שמפגיש דימיון ומציאות ומלמד את מה שכנראה לא נלמד בבית הספר.

נכון שכולנו רוצים לגדל ילדים מאושרים, חכמים וכמובן בריאים ומכאן -שהמתנה הטובה ביותר שנוכל לתת להם כילדים היא דרך למידה שתכבוש את ליבם.