24 שעות בכינרת

טיול ספונטני לכנרת

התחשק לנו לצאת לטייל, משהו קצר שישבת, בלי הרבה ארגונים ובלי הרבה חיפושים. מי שמכיר את אנ״א כרי דשא יודע שהסיכויים למצוא חדר בשנה הקרובה ועוד בסופ״ש ועוד ביולי- אוגוסט (והיום אני אומרת- ועוד אחרי סגר) קטן מאוד אבל בכל זאת נכנסתי לבדוק באתר אם יש איזשהו סיכוי, קטן, קלוש שיש לילה פנוי, והתמזל מזלנו -התפנה לילה בחמישי- שישי. למרות שזה הצריך יום חופש, שלא היה בתכנון. זרמנו, כי לפעמים פשוט צריך לזרום.

שגרת הקרונה התישה את כולנו וכל ספיגת טבע ומים וגם קצת אויר צלול ישפר את התחושות שלנו. קמנו בבוקר ערוכים בתיק גדול, מצויידים באוכל לפיקניק, יצאנו לדרך. שעה ורבע נסיעה לעצירה הראשונה- גן לאומי מעיין חרוד. אחד המקומות האהובים עלינו. פיקנקנו שם בעבר וקימפגנו שם לא מעט פעמים. מקום אידיאלי להשתכשך בימים חמים, להתפנן מתחת לעץ מציל ולהנות מירוק בעיניים. מקום מלא מרחבים שאפשר להעביר בו יום שלם גם בלי לינה. השתכשכנו במים, אכלנו, נחנו ויצאנו לכיוון אנ״א כרי דשא- עוד שעה נסיעה והגענו בדיוק לקבלת חדר.

למי שלא מכיר את רשת אכסניות אנ״א. אירוח בסיסי, עם מיטות שירותים ומקלחת ומקרר. אם מטרת הנופש היא טיולים ולא שהייה חדר, אנ״א נותנים פתרון טוב פשוט וזול.

התמקמנו ויצנו להרטב שוב במי הכנרת שנמצאת 20 צעדים מהאכסניה. לאכסניה חוף פרטי לא מוכרז וממש צמוד יש את חוף חוקוק המוכרז והמסודר. נהננו מהכנרת המלאה והמים המתוקים ואחרי 3 שעות בלתי פוסקות במים. חזרנו לחדר להתרגן לא. הערב. יצאנו לאכול במסעדה המומלצת והטעימה 1910 בקיבוץ דגניה א׳. 20 דקות נסיעה מהאכסנייה.

למחרת בבוקר, ארזנו והעמסנו את הציוד לאוטו, עזבנו את החדר והלכנו להעביר את השעות עד הצהריים בחוף חוקוק. בשעות הצהריים המאוחרות עזבנו את הכנרת ונסענו הביתה. היה קצר וקולע.

מי שמגיע לאנ״א כרי דשא- ממליצה לבקש חדר קרקע עם יציאה לדשא (יש חדר קרקע בלי יציאות) וזה מה שקיבלנו. וזה הדבר היחיד שביאס. יציאה למדשאה זה הכרחי עם ילדים, לבישולים וגם כשעמרי ואני אוהבים לסיים שם את היום.

העברנו גם 24 שעות ב- נקודה ה-12

מוזמנות לשתף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קרן תורקישר - בלוג הורות וחינוך

אני אמא לארבעה ילדים.

אשת חינוך, מלווה ומדריכה הורים במטרה שיראו את ילדיהם בעיניים טובות.

 הבלוג הזה נולד כדי לתעד ולשמור את הסיפור שלנו, המשפחתי, וכל נושא שנכתב פה נולד כאן בתוך הבית. אני משתפת מתוך הניסיון האישי שלי, מרצון לשתף ומתוך למידה סקרנית וחקירה שלעולם לא פסקו. 

אני מגדלת את ילדיי באמונה שמערכת היחסים שלנו, הורים וילדים, היא הבסיס להמשך החיים שלהם ואני יודעת שהיקשרות בטוחה משפיעה מאוד על ההתפתחות שלהם ועל האנשים שהם גדלים להיות. 

לפני יותר משנה ארזנו את עצמנו, את הבית וארבעה ילדים ועברנו לפורטוגל, במטרה לחוות ולהיות, ובעיקר לתת לילדים שלנו זיכרון של חיים שקטים ורגועים. הבלוג הוא אוסף של חוויות, זכרונות וכל מה שאנחנו אוספים בדרך.

 

על החיים בפורטוגל

המערכת יחסים שלנו עם הילדים שלנו היא האחריות שלנו, ההורים!

המדריך המצורף הוא תזכורת לנו, ההורים, מה אנחנו חייבים להמשיך לעשות גם כשהילדים שלנו גדלים, עצמאיים, מעצבנים ומתרחקים – כדי שנשמור עליהם קרובים.